איך אדע לזהות מתי הסוס שלי רגוע ומתי לא .
נהוג לדבר על סימנים ברורים המצביעים על רוגע אצל סוסים. אבל, האם זה הגיוני שכל הסוסים בעולם, יגיבו באותה צורה במצב של רוגע או במצב של לחץ?
ובכן, לא. אמנם ישנן התנהגויות ומחוות גוף המהוות סימן ברור ללחץ או לרגיעה, אבל האמת היא שכדי לזהות כל שינוי, לטובה או לרעה, ברמת הרוגע של הסוס צריך פשוט להכיר אותו.
כשמגיע אלי תלמיד חדש, בין אם המטרה שלו היא קורס מדריכי רכיבה, או קורס מדריכי רכיבה טיפולית, חשוב לי לפני הכול לוודא שהוא יודע להיות קשוב לסימנים שהסוס משדר לו.
שוב ושוב אני רואה שהדרך בה אנשים מפרשים התנהגות וסימנים אצל סוסים, תלויה במקום בו למדו לרכוב או עבדו לפני שהגיעו אלינו. כדי להבין טוב יותר, בואו נדבר על הגורמים שמשפיעים על מצבו הנפשי של הסוס.
גנטיקה – לפני כל דבר אחר, הסוס נולד עם תכונות מסוימות שרכש מהוריו. האדם הוא זה שבוחר אילו סוסים וסוסות יתרבו ויעבירו את התכונות שלהם לדורות הבאים. הסיבות לבחור בפרט כזה או אחר כדי להתרבות, תלויים בסדר העדיפויות של אותו האדם. התכונות החשובות יכולות להיות קשורות למראה או ליכולות. במקרים מסוימים האופי של הסוס הוא שיקול חשוב, אך במקרים אחרים – הוא לא. וכך אנו מקבלים סוס עם רמת מתח או רוגע התחלתית נתונה, שתשפיע על התנהגותו בכל שלב בחייו. כשמדובר בסוסי ספורט לדוגמה, השיקולים קשורים בדרך כלל ליכולת ספורטיבית. במקרים רבים המחשבה תהיה על האפשרות להוציא סייח או סייחה שיגדלו להיות אלופים, כך שמי שאמור לרכוב עליהם הוא מאמן או רוכב מנוסה. במקרה כזה, ייתכן שייבחר זכר מוכשר אף שידוע שיש לו אופי בעייתי, וייתכן שהאופי יעבור בתורשה לדור הבא.
סביבה – מיד לאחר הנתונים הטבעיים של הסוס, מגיעה הסביבה בה הוא חי והסביבה בה גדל. לסביבה יש מאפיינים רבים שיכולים להשפיע על מידת הרוגע של הסוס. אלו כוללים את גודל האורווה או הגדרה בה הסוס חי, כמות שעות השחרור שהוא מקבל בכל יום, השלב בו מתחילים לעבוד עם הסוס על דברים שונים, התנהלות והתנהגות הצוות בחווה, מידת הזמינות למזון ולמים ובכלל זה את מידת התחרות עם סוסים אחרים על מזון ועל מים, מידת העומס המוטלת על הסוס, מידת האוורור של המקום בו הסוס גר, מידת החשיפה שלו לסוסים אחרים ועוד. גם כאן – מאפייני הסביבה בה הסוס גדל צפויים להמשיך להשפיע עליו גם בעתיד.
לטעמי אחד הגורמים החשובים ביותר בהקשר זה הוא קוהרנטיות – עקביות בעבודה עם הסוס. אם הסוס לא יודע לצפות את התנהגות הצוות או הרוכב שלו, הוא ישמר מידה מסוימת של לחץ בכל זמן נתון. לעתים הלחץ הזה יבוא לידי ביטוי בצורה גופנית, ולעתים התנהגותית.
מצב בריאותי – כמובן שלמצבו הבריאותי של הסוס יש השפעה על מידת הרוגע שלו. סוסים לא יכולים להגיד לנו איך הם מרגישים. כשאני לא מרגיש טוב, אני יכול ללכת לרופא ולספר לו בדיוק איפה כואב לי. לעתים הרופא ישאל שאלות על אופי הכאב, והזמן בו הוא גובר או פוחת. אצל סוסים לעומת זאת – קשה לדעת. בעוד שיש מקרים שהסימנים להם ברורים יותר- קוליק, צליעה וכו', לרוב הכאבים אצל סוסים אין ביטוי חד משמעי וברור. לכן יש חשיבות גדולה כל כך להיכרות עם הסוסים איתם אנחנו עובדים – כדי לזהות שינויים בהתנהגות שלהם.
גישת רכיבה מודעת אותה אני מלמד את כל מי שעובר אצלי קורס מדריכי רכיבה או קורס מדריכי רכיבה טיפולית, מתבססת על הצורך להיות רגיש לסוס אתו אתה נמצא בכל עת, ולהבין שיש שוני בין סוס לסוס בדרך בה הוא מתנהג ובדרך בה הוא מביע את מצבו המנטלי.
אז אם אנחנו מבינים שסוסים שונים חווים רמת מתח שונה באופן טבעי/ התחלתי, אפשר להבין איך הביטוי ללחץ נוסף או חריג או לרוגע יהיו שונים בין סוס לסוס.
אם לחזור לדוגמת התלמידים שמגיעים לעבור אצלנו קורס מדריכי רכיבה לימוד או קורס מדריכי רכיבה טיפולית – יתכן שהמקום בו גדלו/ למדו לרכוב לימד הרגיל אותם לצפות מסוסים להתנהג בצורה מסיימת, ובבואם לחווה חדשה הם עלולים להיתקל בהתנהגות שונה, שהיא ההתנהגות הרגילה של אותם סוסים, אך עבור התלמיד התנהגות זו עשויה להיראות כלחץ מוגבר או רגיעה מוגברת.
להמשך לחלק ה2 של המאמר לחצו כאן
אנחנו מזמינים אתכם להנות ממאמרים נוספים
