פגיעות מיניות הן נושא כאוב וקשה בכל גיל ובכל מגדר, לא כל שכן שמדובר בילדים.
הסטטיסטיקה מצביעה על נתונים קשים של לפחות ילד אחד מתוך חמישה שנפגעים מינית בישראל.
עד גיל 12 אין הבדל בשיעורי הפגיעה בין המינים – גם ילדים וגם ילדות נפגעים באותה המידה.
כאשר הפגיעה היא חד פעמית עלולה להיווצר טראומה משמעותית – BIG T TRAUMA ובעקבותיה יסבול הילד מ PTSD (להבדיל מ – SMALL T TRAUM שעלולה להתרחש עקב קשיים כמו גירושין, קונפליקטים פנימיים וכו).
במקרים רבים לא מדובר על פגיעה חד פעמית אלא על סדרת פגיעות שלפעמים נמשכות שנים ארוכות, ואז נוצרת טראומה מורכבת C-PTSD מה שכמובן מקשה על ההתמודדות עם השלכותיה בטווח הקצר והארוך.
הנתונים מצביעים על כך שהרוב המוחלט של הילדים שנפגעים מינית, נפגעים ממישהו מוכר ולא מאיש זר. במקרים אלו הפוגע יכול להיות אחד ההורים, אחים, דודים או כל בן משפחה קרוב אחר או לעיתים מכר של המשפחה, מורה וכדומה.
כשהתינוק נולד, באופן טבעי הוא יחפש בהוריו את הדמויות שידאגו לצרכיו הגופניים ולא פחות חשוב לצרכיו הנפשיים.
בהמשך הילד יזדקק למצוא בדמויות הקרובות אליו את הבטחון והידיעה שהם שם להיות איתו, להגן עליו בכל מצב ,לעודד אותו כאשר מצליח, לנחם אותו כאשר מרגיש מתוסכל, כאוב או בכל סוג של מצוקה.
התנהלות תקינה כזו עם המשפחה והאנשים הקרובים נותנים לילד את ההרגשה שהוא אהוב, מוגן ומוערך. הידיעה שיש על מי לסמוך ולמי לפנות בכל מצב מאפשרת התפתחות של רגשות בסיסים כמו אמון, אהבה, שמחה והכרת תודה .
במצב כזה הילד יפתח תחושת ביטחון בעצמו ובסובבים אותו ויהיה פנוי ליצור קשרים בין אישים מטיבים ובריאים, ולפתח מערכות יחסים תקינות בבגרות .
פגיעה מינית בילדים היא פגיעה קשה תמיד, אך כאשר הפגיעה באה מאדם שהילד אוהב ובוטח בו, אדם שאמור להגן ולגונן עליו הפגיעה הופכת לחמורה באלפי מונים .
הטראומה שהילד חווה במקרים כאלו עלולה להוביל לפגיעות קשות בהתפתחות אופיו של הילד והתנהלותו בחיים. הילד עלול לפתח מצבים של ניתוק – דיסוציאציה והאמון שהילד באופן טבעי חווה למקורבים לו מתרסק ובמקומו מגיעים רגשות בגידה, חוסר אונים וחרדה.
ילד שנפגע ירגיש בודד ונבגד, יחווה את העולם כמקום אכזר, יפתח נקודת מבט פסימית על החיים, ירגיש שלא ניתן לבטוח באף אחד, והוא לבד עם המצוקה, הכאב והסבל.
איך כלבנות טיפולית מסייעת לטיפול בנפגעים?
ילד שעבר התעללות מינית זקוק לעזרה בבניית אמון מחודש, הפחתת החרדה, העצמה ובניית בטחון מחדש בעצמו ובאחרים.
במקרים רבים הילדים מתקשים לדבר על החוויה שעברו, הם זקוקים למקום בו הם יכולים לקבל אהבה, תמיכה וחום.
הכלב, בהיותו החיה המתקשרת ביותר עם בני האדם, יקבל את הילד באהבה, ללא שיפוטיות ובקבלה ללא תנאים. עצם השהייה עם הכלב, הליטוף החיבוק, האפשרות להתרפק עליו ומנגד קבלת היחס החם בחזרה מהכלב, מהווה חוויה תרפויטית משמעותית.
הטיפול שנעשה באוירה של משחק ומוגנות מאפשר לילד להיעזר ולפרוק בצורה בטוחה ולא מאיימת.
כמו כן הכלב יכול להוות מקום להשלכה של רגשותיו ומצוקותיו של הילד, מה שמקנה לו את האפשרות לדבר על הקשיים שהוא חווה בצורה מקלה .
יצירת מערכת יחסים גומלת עם הכלב והעמקת הקשר בניהם יהוו חוויה מתקנת ומשקמת.
ככל הילד יכיר יותר את הכלב, התהליך שיעבור הילד עם הכלב יחזיר לו את תחושת המסוגלות בניגוד לחוסר האונים הנרכש שנוצר בעקבות חוויות מרובות של היעדר שליטה בהן לא הייתה לילד יכולת לשנות מצב מאיים שחווה בזמן הפגיעה.
הטיפול יעצים את תחושת הביטחון ויוכל לבנות בהדרגה תחושת אמון בו עצמו ובסובבים אותו .
כמהלך הטיפול הילד חווה את עצמו כמטפל, בניגוד לחוויה שלו כקרבן – הוא מכתיב את הקצב ואת מידת הקרבה בה הוא מעוניין. ההרגשה של השליטה בסיטואציה מחזקת אותו ומסייעת להפחתת החרדה.
המפגש עם הכלב, הטיפול בו , המגע בין הילד לכלב בהנחיית הכלבן הטיפולי מסייע ליצר קרקוע והתייחסות ל"כאן ועכשיו" ולשנות את דפוסי הניתוק שנובעים מחוויות העבר.
מאת: איצה דב – 052-6856060
כלבנית טיפולית ומאלפת כלבים מוסמכת.
בוגרת מרכז אופק.
